פיברומיאלגיה

מי שחיה עם פיברומיאלגיה מכירה את המסלול. כאבים בכל הגוף, עייפות שלא עוברת גם אחרי שינה, ומסע בין רופאים ובדיקות שחוזרות תקינות שוב ושוב. ולפעמים, הכי כואב מהכול, המבטים. של הסביבה, של המשפחה, לפעמים גם של אנשי מקצוע, שאומרים בלי מילים אולי זה בראש שלך. אז בואו נתחיל מהמקום הכי חשוב. הכאב אמיתי. הסבל אמיתי. העובדה שהבדיקות לא מוצאות אותו לא אומרת שהוא לא קיים, היא אומרת שהוא מגיע ממקום שהבדיקות הרגילות לא יודעות למדוד.

ברובד הגופני, פיברומיאלגיה היא תסמונת ולא מחלה. כלומר אוסף של תסמינים, כאבי שרירים נרחבים, עייפות גדולה, שינה לא מרעננת, שאין להם הסבר אחד חד משמעי. מחקרים מצביעים על רגישות יתר של מערכת העצבים המרכזית, מערכת שמעבדת כאב בעוצמה מוגברת, כאילו הווליום הפנימי של הגוף תקוע על גבוה. אצל רוב המאובחנות מדובר בנשים, אם כי גם גברים מתמודדים עם התסמונת.

לתיאום פגישת ייעוץ השאר/י פרטים

אישה מניחה יד על הכתף בעדינות, מבט מהצד

בעבודה שלי אני פוגש שני שערים שדרכם פיברומיאלגיה נכנסת לחיים. יש פיברומיאלגיה שהתחילה אחרי אירוע גופני ברור. תאונת דרכים, ניתוח, מחלה ויראלית, ובשנים האחרונות גם לא מעט מקרים שהופיעו אחרי קורונה. הגוף עבר טלטלה, ומערכת העצבים נשארה דרוכה גם אחרי שהאירוע חלף. ויש פיברומיאלגיה שהתחילה אחרי טלטלה מסוג אחר. אובדן של אדם קרוב, פרידה, טראומה שנדחקה הצידה, או תקופה ארוכה של לשאת הכול לבד בלי שאף אחד רואה. ההבחנה הזאת חשובה, כי היא משנה את כיוון העבודה.

ולסוג השני יש סימן מזהה שאני מזמין אתכם לבדוק בעדינות אצל עצמכם. שימו לב מתי הכאב נעלם. יש מטופלות שמסוגלות להתאמן, לרקוד, לעסוק בתחביב אהוב, בפעילות שדורשת מאמץ גופני של ממש, ובזמן הזה אין כאב ואין עייפות. הכאב חוזר דווקא בסיטואציות של היומיום, במקומות שמבקשים התמודדות שקשה איתה. זה לא אומר שהכאב מזויף, להפך. זה אומר שהגוף מדבר. הוא מספר על הצפה רגשית שאין לה מקום אחר לצאת בו, על גבולות שנפרצים שוב ושוב, על עומס שנישא לבד יותר מדי זמן. השאלות ששוות התבוננות הן מתי הכאב מופיע ומתי הוא נח. מה יש בחיים שלי שאין לי כוח אליו. ומי בעצם רואה אותי.

הטיפול בקליניקה מתחיל בהקשבה, גם למה שמספרות כפות הרגליים וגם למה שמספר הגוף על המגע עצמו. יש מי שמגע עמוק עושה לה טוב, ויש מי שכל נגיעה, גם הקלה ביותר, כואבת. לכן אין אצלי פרוטוקול קבוע מראש. כשהרגישות גבוהה מאוד אני עובד בעדינות רבה או אפילו בעבודה אנרגטית בלי מגע ישיר, עד שהגוף נרגע ומאפשר. העבודה עצמה מתמקדת בהרגעת מערכת העצבים, עבודה איטית וקצבית לאורך אזור עמוד השדרה בכף הרגל שמכניסה את הגוף למעין מצב מדיטטיבי, חיזוק אזורי הכליות ובלוטת האדרנל שקשורים לכוח ולחיוניות, ופתיחת הנשימה. ולצד המגע אנחנו מדברים, לאט ובקצב שלך. ובסוף אני לא שולח הביתה רשימת משימות. אנחנו מוצאים יחד דבר אחד קטן, לפעמים שלוש נשימות עמוקות ביום, וזהו. משם מתחילים. חשוב לי להיות כן, הטיפול מקל, מאזן ומאפשר תהליך, אבל הוא לא קסם שמוחק את התסמונת. השינוי העמוק מגיע מבפנים, ואני שם כדי ללוות אותו.

העבודה שלי הולכת לצד הרפואה ולא במקומה, ובפיברומיאלגיה חשוב במיוחד בירור רפואי מסודר, כי יש מצבים שמתחזים לה. כדאי לוודא שבלוטת התריס נבדקה, כי חוסר איזון שלה מחמיר את התסמינים. ואם הכאבים אצלך קשורים למחזור החודשי, שווה לברר עם רופאת נשים כיוון של אנדומטריוזיס לפני שמסתפקים באבחנה של פיברומיאלגיה.

פיברומיאלגיה יכולה לגרום להרגשה שהגוף בגד בך. אבל אחרי שנים של עבודה עם כאב אני מאמין שהוא לא בוגד, הוא מדבר בשפה שעוד לא תורגמה. כשמתחילים לתרגם אותה, משהו בגוף נרגע. ואם קראת עד כאן וזיהית את עצמך, דעי שאת לא לבד בזה, ויש דרך לעבוד עם זה.