מי שחי עם אלרגיה נשימתית מכיר את זה היטב. מגיעה עונת המעבר, או חתול, או אבק, והגוף יוצא מגדרו. התעטשויות בזו אחר זו, נזלת שלא נגמרת, עיניים דומעות ומגרדות, ולפעמים גם צפצופים בנשימה. הבירור והטיפול הרפואיים הם הבסיס, בדיקות אלרגיה, טיפול תרופתי כשצריך, ובמקרים של תגובות חמורות אין תחליף לרפואה. העבודה שאתאר כאן הולכת לצידה.
ברמה הגופנית, אלרגיה היא תגובת הגנה שיצאה מפרופורציה. מערכת החיסון מזהה חומר שברוב בני האדם לא מעורר שום תגובה, אבקת פרחים, קשקשי חתול, קרדית האבק, ומתייחסת אליו כאל איום של ממש. כל התגובות שבאות אחר כך הן ניסיונות של הגוף לסלק את הפולש, ההתעטשות מעיפה אותו החוצה בפרץ אוויר, הנזלת והדמעות שוטפות אותו, והגירוד מנסה להוציא את מה שמציק. המנגנונים עצמם בריאים וחכמים. הבעיה היא הכיול, המערכת מגיבה בעוצמה של מלחמה על משהו שאינו אויב.
במודל ארבעת היסודות שאני עובד איתה, אלרגיה היא הפתולוגיה המובהקת של יסוד האוויר. האוויר אחראי בגוף ובנפש על הרגישות ועל התגובות, על היכולת לקלוט גירוי ולהגיב אליו במידה הנכונה. כשהאוויר מאוזן, אנחנו מגיבים כשצריך ובעוצמה שמתאימה. כשהוא יוצא מאיזון, מופיעה תגובת יתר, והאלרגיה היא הביטוי הגופני שלה, סוג של רוח שמנסה להעיף ולפזר כל דבר שנוגע בה.
ומה שמעניין הוא שהדפוס הזה כמעט אף פעם לא נשאר רק בגוף. אנשים עם אלרגיות הם פעמים רבות אנשים רגישים באופן כללי, אנשים שקולטים הרבה, שמושפעים בקלות ממה שקורה סביבם, שמגיבים חזק גם ברמה הרגשית. גם חרדות שייכות לאותו יסוד עצמו, ומי שמתמודד גם עם אלרגיות וגם עם חרדה או דריכות מתמדת, שני הדברים האלה עשויים לינוק מאותו שורש, מערכת רגשית שמכוילת גבוה מדי, שמזהה איום גם במה שאינו מאיים. זו לא אשמה ולא פגם. רגישות גבוהה היא גם מתנה, היא מאפשרת לקלוט דקויות שאחרים מפספסים. השאלה היא רק אם היא בשליטתנו או שאנחנו בשליטתה.
יש כאן גם שאלה של גבולות. הנשימה היא הערוץ שדרכו הסביבה נכנסת לתוכנו באופן האינטימי ביותר. באלרגיה נשימתית, הגוף כאילו אומר על חלקים מהסביבה, את זה אני לא מוכן להכניס. שווה לשים לב מתי האלרגיה מחמירה. אצל חלק מהאנשים יש קשר ברור לתקופות של עומס רגשי, למצבים שבהם גם ברמה הנפשית מרגישים שהסביבה דורשת יותר מדי, נכנסת יותר מדי, לא משאירה מרחב נקי לנשום בו.
בקליניקה, העבודה עם אלרגיה נשימתית מכוונת להרגעת מערכת שמכוילת גבוה מדי. ברפלקסולוגיה יש התמקדות באזורי ההשתקפות של דרכי הנשימה, האף והסינוסים, הריאות, וגם אזורים שקשורים למערכת החיסון ולמערכת הרגשית. המטרה היא לא לדכא את התגובה אלא לעזור לגוף לחזור למידה, להוריד את רמת הדריכות הכללית שממנה כל גירוי קטן נחווה כאיום. נשימות איטיות דרך האף תורמות לאותו כיוון, והשיחה נוגעת ברגישות עצמה, איך היא מתבטאת בחיים, מתי היא משרתת ומתי היא מציפה. בין הטיפולים אני מציע לקחת את ההתבוננות הזאת הביתה, לשים לב מתי בדיוק הגוף מגיב, באילו מקומות, ליד אילו אנשים, באילו תקופות, והאם יש קשר בין הרגעים האלה למה שקורה בחיים באותה תקופה. כשהמערכת כולה רגועה יותר, יש לגוף סיכוי טוב יותר לפגוש את עונת האביב הבאה קצת אחרת.
סוגי טיפולים
קישורים חשובים
© כל הזכויות שמורות 2025
